הפחת קופץ? למה זה קורה ואיך מוצאים את התקלה

מה הפחת עושה בכלל?

ממסר הפחת משווה כל הזמן בין הזרם שיוצא אל המכשירים לבין הזרם שחוזר מהם. כשהכול תקין, שני הזרמים שווים. כשחלק מהזרם „בורח” — דרך מים, בידוד פגום או גוף של אדם — נוצר הפרש, והפחת מנתק את החשמל בתוך שבריר שנייה.

בבית מותקן בדרך כלל פחת ברגישות של 30 מיליאמפר. זו כמות קטנה מאוד של זרם, ובדיוק בשביל זה: הפחת נועד להגן על אנשים מפני התחשמלות, ולכן הוא מגיב גם לזליגה שעדיין לא גורמת לשום תקלה נראית לעין.

פחת או מאמ״ת? קודם בודקים מה ירד

• ירד הפחת: מתג רחב יותר, לרוב עם כפתור בדיקה קטן המסומן T או TEST. כשהוא יורד, נופל החשמל בכל הבית או בחלק גדול ממנו. הסיבה: זליגת זרם.
• ירד מאמ״ת: אחד המתגים הצרים בשורה. כשהוא יורד, נופל רק מעגל אחד — למשל המטבח או מזגן. הסיבה: עומס יתר או קצר באותו מעגל, ולא זליגה. על כך יש מדריך נפרד: „מאמ״ת — למה הוא קופץ?”.
• ירדו שניהם: ייתכן קצר במעגל מסוים, שגרם גם לזליגה. מתחילים מאותו מעגל.

איך מוצאים את המעגל או המכשיר — שלב אחרי שלב

השלבים הבאים נעשים רק עם המתגים בלוח, בידיים יבשות ובלי לפתוח מכסים. אם יש ריח שרוף, חום, ניצוצות או מים ליד הלוח — מדלגים ישר לחלק „מתי מפסיקים מיד”.

1. מורידים את כל המאמ״תים: מורידים את כל המתגים הצרים של המעגלים, ומשאירים את המפסק הראשי למעלה.
2. מרימים את הפחת: אם הפחת קופץ מיד גם כשכל המעגלים מנותקים — הבעיה בלוח עצמו או בפחת. כאן עוצרים ומזמינים חשמלאי.
3. מרימים מעגל אחד בכל פעם: מעלים את המאמ״תים אחד אחרי השני, עם הפסקה של כמה שניות. המעגל שאחריו הפחת קופץ — הוא החשוד.
4. מנתקים את המכשירים באותו מעגל: מוציאים מהשקע את כל המכשירים במעגל החשוד, מרימים שוב את המעגל ומחברים מכשיר אחד בכל פעם.
5. מזהים את האשם: אם הפחת קופץ כשמחברים מכשיר מסוים — מצאתם אותו. משאירים אותו מנותק ופונים לתיקון. אם הפחת קופץ גם בלי שום מכשיר מחובר — הזליגה בחיווט, בשקע או בגוף תאורה, וזו עבודה לחשמלאי.

הסיבות הנפוצות בבית בישראל

מניסיון בשטח, רוב הקפיצות מגיעות מכמה מקורות קבועים:

רמזים מהתזמון

• רק אחרי גשם: כמעט תמיד רטיבות בחוץ: שקע במרפסת, תאורת גינה, שער חשמלי או מצלמה.
• כשהדוד או התנור עובדים: חשוד ראשון: גוף חימום.
• באמצע הלילה: מכשיר שעובד לבד: מקרר, מקפיא, משאבה או מזגן.
• ברגע שמחברים מכשיר: המכשיר עצמו או השקע שאליו מחברים.

הפחת קופץ רק לפעמים — המקרה הקשה ביותר

לפעמים מכשיר מתחיל „לזלוג” רק מדי פעם: כשהמדחס של המקרר מתניע, כשגוף חימום מתחמם, או כשיש לחות באוויר. זה קורה במיוחד במקררים ובמכשירים גדולים. החשמלאי מגיע, מרים את הפחת — והכול עובד. מנתקים מעגלים ומכשירים, ולא קורה כלום.

לבדיקה כזו יש מכשירי מדידה מיוחדים: בודק בידוד, שבודק את תקינות הבידוד של חוטים, כבלים ומכשירים, ומלחציים למדידת זרם זליגה. גם איתם, זליגה שמופיעה רק לפעמים קשה מאוד לתפוס, ולפעמים צריך כמה ביקורים.

• רושמים כל קפיצה: יום, שעה, מזג אוויר ואילו מכשירים עבדו באותו רגע.
• אם יש מכשיר חשוד — למשל מכונת כביסה או מקרר ישן — מנתקים אותו או מחברים אותו לשקע במעגל אחר, ובודקים אם הקפיצות נעלמו. הבעיה: הפחת יכול לקפוץ פעם בשבוע או פעם בשבועיים, ואז כמה ימים בלי קפיצה עוד לא אומרים כלום. לכן מחכים לפחות פי שניים מהזמן הרגיל בין הקפיצות — אם קפץ פעם בשבוע, בודקים שבועיים־שלושה.
• שיטה שחשמלאים משתמשים בה: קופסה עם פחת נפרד ושקע משלה. מחברים אותה לשקע בקיר, ואת המכשיר החשוד — לשקע שבקופסה. אם קפץ הפחת הראשי של הבית — הזליגה לא במכשיר הזה. אם קפץ הפחת בקופסה — מצאנו את האשם. בקופסה מתקינים פחת רגיש יותר מהראשי, למשל 10 מיליאמפר, כדי שהוא יקפוץ ראשון. גם זה יכול לקחת שבועות, כי מחכים לקפיצה הבאה.
• מספרים לחשמלאי מה כבר נבדק. זה חוסך זמן ועוזר לו לבחור מה למדוד.

מהשטח: עמודי תאורה ברחוב ובגינה

ברשת של עמודי תאורה ברחוב או בחניון יש הרבה עמודים, כבלים ארוכים באדמה וחיבורים שחשופים לגשם. בכל אחד מהם יש זליגה קטנה, ויחד הן מצטברות. פחת על קו כזה היה קופץ שוב ושוב, והרחוב היה נשאר בחושך.

לכן ברשתות כאלה בדרך כלל לא מתקינים פחת על הקו, ובמקום זה מתכננים הארקה מיוחדת לעמודים, כך שתקלה תנותק בבטחה בדרך אחרת. זו עבודה של תכנון ושל ביצוע מדויק, וזו אחת הסיבות שהקמת רשת עמודים אינה זולה.

בבית פרטי אף אחד לא מתכנן הארקה כזו, ולכן עמודי תאורה דקורטיביים בגינה הם אחד המקורות הנפוצים לקפיצות פחת — במיוחד בחורף. מים חודרים לבסיס העמוד, לקופסת החיבורים או לגוף התאורה, והפחת של כל הבית קופץ.

בבית עם חצר הכי חשוב למנוע את הבעיה מראש: איטום טוב של כל חיבור בחוץ, קופסאות חיבורים אטומות, כניסות כבלים אטומות, ולוודא שמים לא נכנסים לכבלים ולא נאספים בבסיס העמוד.

אם הבעיה כבר קיימת: אוטמים מחדש את החיבורים, מחליפים מחברים וגופי תאורה שנפגעו, ומעבירים את התאורה החיצונית למעגל נפרד עם פחת משלו — כך שתקלה בגינה לא משאירה את כל הבית בלי חשמל. אל תעשו זאת בעצמכם: את האיטום, את החיבורים בחוץ ואת העבודה בלוח מבצע חשמלאי.

חשוב: הוויתור על פחת ברשת רחוב הוא פתרון הנדסי שמתכנן מגדיר לרשת שלמה. זה לא אומר שאפשר לוותר על פחת בבית, בחצר או בתאורת גינה פרטית.

מה אסור לעשות

• לא עוקפים את הפחת, לא מדביקים את המתג ולא מחזיקים אותו למעלה ביד.
• לא מחליפים פחת „חזק” או פחות רגיש כדי שיפסיק לקפוץ — זו בדיוק ההגנה מפני התחשמלות.
• לא פותחים את מכסה הלוח ולא נוגעים בחיווט. עבודה בלוח מותרת לחשמלאי מוסמך בלבד.

מה חשמלאי בודק

• מדידת זרם זליגה לכל מעגל, כדי למצוא תקלה שלא רואים בעין.
• בדיקת בידוד של החיווט, השקעים ותאורת החוץ.
• בדיקת הארקה ובדיקה של הפחת עצמו בזמן הניתוק שלו.
• כשיש הרבה מכשירים — חלוקת המעגלים בין כמה ממסרי פחת, כדי שתקלה אחת לא תשבית את כל הבית.

בדיקה שכדאי לעשות אחת לכמה חודשים

לחצו על כפתור הבדיקה T או TEST שעל הפחת. הפחת חייב לקפוץ מיד. מרימים אותו בחזרה — וזהו. גורמי בטיחות ממליצים לעשות זאת באופן קבוע, אחת לחודש עד אחת לכמה חודשים. אם הפחת לא קפץ — הוא לא יגן עליכם בזמן אמת, ויש להזמין חשמלאי להחלפה.

שאלות נפוצות